אמצעי הגנה כאשר מוסרים שיקים מראש 

מסירת שיקים מראש

לאחרונה פורסם בתקשורת על גננת, המפעילה שני פעוטונים במרכז הארץ, שנעלמה לפני פתיחת שנת הלימודים, לאחר שהעבירה שיקים שקיבלה מהמשפחות לחברת ניכיון שיקים וחלק מההורים איבדו את כספם. במאמר קצר זו ננסה להבין איך אפשר היה למנוע את זה ומה היה על ההורים לעשות על מנת להגן על כספיהם.

ההורים המוזכרים בכתבה מסרו מראש לגננת שיקים מעותדים, עבור כל השנה. שיק הוא אמצעי תשלום נפוץ ומקובל, ואף נוח מאוד. שיק מעותד הוא שיק אשר נכתב ונמסר בתאריך מסוים כאשר מוסכם בין הצדדים כי הוא ייפרע לא לפני תאריך מסוים בעתיד, אותו תאריך אשר נרשם על-גבי השיק. 

בחלק מן המקרים השיקים המעותדים נמסרים מראש, קרי - לפני שאנו מקבלים את הסחורה או את השירות אשר בגינו אנו מוסרים את השיק. כך למשל כאשר הורי הילדים בפעוטון מסרו שיקים מראש עבור כל השנה וכך למשל כאשר אנו רוכשים סחורה אשר אינה מסופקת במקום, אלא במועד עתידי.

במקרים כאלו, קיים סיכון שעסקת המקור (העסקה בגינה מסרנו את השיקים) לא תצא לפועל ולא נקבל את השירות או הסחורה בגינן מסרנו את השיק. אז, אנו נהיה מעוניינים שהשיקים אשר מסרנו בגין העסקה לא ייפרעו. במקרים אלו יעסוק מאמר זה.

ביטול שיקים

לפני שניגע בלב ליבו של העניין אבקש להפריך תפיסה מוטעית הרווחת בקרב הציבור. חלק גדול מהציבור חושב שאסור לבטל שיקים, שזוהי עבירה פלילית. ובכן - זוהי טעות. מותר לבטל שיקים. בחלק מהמקרים זה אף רצוי. זוהי לא עבירה פלילית (במאמר מוסגר יצוין כי למסור למישהו שיק בידיעה מראש שהוא לא יכובד מהווה עבירה פלילית).

כאשר אנו מוסרים מראש למישהו שיק מעותד, ולפני שמגיע מועד פירעונו של השיק אנו מגלים כי הצד השני הפר או עומד להפר, הפרה יסודית, את עסקת המקור שלנו איתו, אנו יכולים לבטל את העסקה ולבטל את השיק. אם לא נבטל את השיק, הצד השני יוכל להפקידו ולפרוע אותו ואנו נאלץ לנקוט בהליכים משפטיים על מנת לקבל את כספינו בחזרה, ובמילים אחרות - לרוץ אחרי הכסף שלנו, הליך שיכול לקחת חודשים ואף שנים.

הגבלת סחרות שיק

כאשר אנו מבצעים עסקה ומשלמים בשיק אנו מוסרים שיקים לאדם או לגוף עימו התקשרנו בעסקה. הצדדים המקוריים לעסקה, אשר האחד חתום על השיק והשני השיק הוא לפקודתו - נקראים צדדים קרובים לשטר.

במידה ועסקת המקור לא יוצאת אל הפועל אנו יכולים לבטל את השיק, ובמידה והצד עימו התקשרנו בהסכם יבקש לממש את השיק בלשכת ההוצאה לפועל יעמדו לזכותנו הטענות הקשורות בכישלונה של עסקת המקור. כלומר, אם בית-משפט ישתכנע כי לצד השני לא מגיע לקבל את הכסף משום שלא קיים את חלקו בהסכם, אזי בית-משפט ידחה את הבקשה לממש את השיק.

לשיק, בנבדל מכרטיס אשראי, יש תכונה מיוחדת והיא סחרותו. כלומר, שיק הוא מסמך סחיר אשר ניתן להעביר (להסב) מאחד לשני, משני לשלישי, משלישי לרביעי וכך הלאה ... דבר זה נפוץ ומקובל מאוד בעולם העסקים, ובמיוחד אצל עסקים קטנים ובינוניים.

כאשר אנו מבטלים שיק, והשיק סוחר, הוסב ונמצא בידיו של צד ג' כלשהוא (המקיים תנאים הקבועים בחוק) אזי לא יעמדו לנו טענות הקשורות בעסקת המקור. כלומר, אפילו אם נוכיח כי לא קיבלנו ולא נקבל את הסחורה או השירות עבור השיק, בית-משפט עדיין יחייב אותנו לכבד אותו. ברור שזהו מצב קשה אשר אנו מעוניינים למנוע.

אתן דוגמא.

משה רכש ממוכר ספות ספה לסלון. סוכם כי הספה תסופק תוך חודשיים. משה שילם למוכר הספות מראש בשני שיקים מעותדים, האחד לעוד חודש והשני לעוד חודשיים (מועד המשוער של האספקה). לאחר שמשה יצא מהחנות, הגיע ספק הבדים של החנות. מוכר הספות רכש בדים מספק הבדים ושילם לו, בין היתר, באמצעות אחד מהשיקים שמסר לו משה, וזאת לאחר שחתם עליו מאחור, חתימה המסבה את השיק לזכות ספק הבדים.

למרבה הצער, לאחר שמשה רכש את הספה, ולפני שהגיע מועד פירעון השיק הראשון, מוכר הספות פשט את הרגל, סגר את החנות, והודיע למשה שלא יהיה באפשרותו לספק לו את הספה אשר רכש ממנו.

משה מיהר לבטל את שני השיקים. לאחר שמוכר הספות וספק הבדים הפקידו את השיקים בבנק ואלו חזרו ללא שכובדו, הם הגישו (כל אחד בנפרד) את השיקים ללשכת ההוצאה לפועל.

בדיון בבית-המשפט בין משה לבין מוכר הספות נקבע כי ספק הספות לא קיים את חלקו בהסכם ולא סיפק את הספה למשה ולכן בקשתו לפרוע את השיק נדחתה.

בדיון השני נקבע כי הגם שמשה לא קיבל ולא יקבל את הספה הרי שהוא יהיה חייב לפרוע את השיק ולשלם לספק הבדים את הסכום הנקוב בשיק. 

על מנת למנוע מצב זה, על משה היה להגביל את סחרות השיק, קרי - למנוע מאת מוכר הספות את האפשרות להעביר ולהסב את השיק לצדדי ג'. פעולה זו מבצעים באופן פשוט למדי:

1) יש לרשום על גבי השיק, "לא סחיר" או "למוטב בלבד". מילים אלה מבטלות את סחרותו של השיק, ומונעות את האפשרות להעביר את השיק לצד ג'.

2) כמובן, על מנת שלמילים אלו תהיה משמעות פרקטית, יש להקפיד לכתוב את שם המוטב על-גבי השיק. כלומר, אסור למסור שיק בו לא רשום לפקודת מי הוא ("שיק פתוח"). גם אם מקבל השיק אומר שהוא "שם חותמת" דרשו שהחותמת תוחתם על השיק בנוכחותכם.

3) עוד מומלץ לשרטט קוים אלכסונים ("קרוס") על גבי השיק וזאת בנוסף לצמד המילים "לא סחיר" או "למוטב בלבד". בקצרה יוסבר כי שרטוט קוים אלכסונים ("קרוס") על השיק מונע ממקבל השיק לקבל כסף מזומן על השיק ומחייב אותו לגבות אותו על ידי הפקדה לחשבונו בבנק (הוא לא יקבל שטרות אצל הבנקאי, אלא יזכו את חשבונו). במידה ועל השיק הנמסר לא ישורטט קרוס, מקבל השיק יכול לפדות את השיק ולקבל כסף מזומן, מבלי להשאיר אחריו עדות לפדיון. במקרים שבהם שיק ללא שרטוט קרוס נגנב ונפדה בכסף מזומן, לא תהיה לנו שום אפשרות לדעת מי פדה אותו. המלצה זו אינה קשורה ישירות למסירת שיקים מראש ולאפשרות לבטלם אלא היא נכונה ומועילה באופן כללי.

כדאי לדעת שקיימת אפשרות להזמין מהבנק שיקים בהם כבר מודפס מראש קרוס וצמד המילים "לא סחיר" או "למוטב בלבד". מומלץ מאוד.

4) על מנת להשלים את העניין, ולהפוך את העניין לבר ביצוע, עלינו להקפיד למלא היטב את הספח הצמוד לשיק אשר נשאר בפנקס שיקים. דבר זה חשוב על מנת שנדע לזהות את השיק אשר מסרנו במידה ונהיה מעוניינים לבטל אותו. גם כאן הבנק יכול לסייע לנו, ולהנפיק לנו פנקס שיקים עם העתקים ("נייר קופי"), כך שמכל שיק שנרשום יישאר עותק של השיק בפנקס השקים שלנו. הדבר כרוך בעלות נוספת, ובד"כ הוא מקובל אצל עסקים שונים ופחות מקובל במשקי בית פרטיים.

ולדוגמא שלנו - אילו משה היה מגביל את סחרותם של שני השיקים אשר מסר למוכר הספות, הרי שזה האחרון לא היה יכול כלל להסב אותם לסוחר הבדים ובית-המשפט לא היה מאפשר לממש אף לא אחד מהם.

ולסיכום, נחזור בקצרה על ארבעת הטיפים למילוי שיקים מעותדים אשר נמסרים מראש אשר יגנו על כספנו:

• לכתוב באופן ברור וחד משמעי את שם המוטב על גבי השיק.
• לשרטט קווים אלכסוניים ("קרוס") על גבי השיק.
• לציין על-גבי השיק "לא סחיר" או "למוטב בלבד".
• למלא היטב את הספח של השיק אשר נשאר בפנקס השיקים.

זכרו - הנחיות אלו נועדו על מנת לאפשר לכם לבטל את השיק ולמנוע את פירעונו במידה וידוע לכם שעסקת המקור תסוכל ולא תצא לפועל.

חשוב להבין, לעיתים קרובות לא מדובר בנוכלים אשר מנסים "לעקוץ", אלא באנשים כמוני וכמוך אשר נקלעו לקשיים ולכן אינם מסוגלים לקיים את התחייבויותיהם. כך למעשה טוענת גם הגננת בפרשה המוזכרת בתחילת המאמר. מכאן נובעת החשיבות של הטיפים לעיל. אפילו אם המוכר/ הגננת/ הסוכן נראים אמינים ונחמדים, ואולי הם אפילו חבר של השכן שלנו או בן-דוד של החברה שלכם, תחשבו היטב לפני שאתם כותבים את השיקים, שכן, בסופו של דבר, זהו הכסף שלכם עליו אתם מבקשים להגן.